הקרב על גבעת התחמושת

גבעת התחמושת הוא הכינוי שניתן למוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב קשה במלחמת ששת הימים. לאחר מלחמת העצמאות נותר המתחם בשליטת ירדן, עד לכיבושו במלחמת ששת הימים, בלילה שבין 5 ביוני ל-6 ביוני 1967. במקביל המשיך הסמ"פ ניר ניצן, להתקדם, בראש עשרה לוחמים, בתעלה ההיקפית המערבית. ההתקדמות הייתה איטית וקשה. כל שלושה מטרים ניצב בונקר, שהיה מאויש בלגיונרים שירו אש כבדה והשליכו רימוני יד. מעבר לבונקרים, היו מחוץ לתעלה ליגיונרים רבים, שנמלטו מעמדותיהם וירו מבחוץ אל החיילים הישראליים שהיו בתוך התעלות. ניר חשש שהכוח בפיקודו, שהיה בעמדת נחיתות בתוך התעלה, ייפגע מאש זו. הוא החליט לשלוח מקלענים אל מחוץ לתעלה כדי לחפות על הכוח. ראשון יצא המקלען ישראל צוריאל, שחיפה מבחוץ עד שאזלה תחמושתו והוא חזר פנימה. אחריו יצא נפתלי כהן, שחיפה מבחוץ ברובהו עד שנפצע וחילץ את עצמו לאחור. ניר פקד כעת על המקלען איתן נאוה לצאת מחוץ לתעלה. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.

36 צנחנים נהרגו בקרב זה.